בלילה אחד לבן לגמרי בפריז, בתחילת שנות התשעים, למדתי משהו. אמנם למדתי את זה רק בידעבד אבל היום אני יודעת שכדאי לדבוק להמשך החיים במי שיילך איתך לחפש בכל העיר, גם אם זה אמצע הלילה והרגע הגעתם מטיסה, מרק בצל מוקרם, כי זה מה שמתחשק לך לאכול כשאת בפריז. אולי כי הייתי שבויה בקונספט שאוכל צרפתי זה מרק עם גבינה מותכת למעלה, נמתחת, מנחמת, בכמות גדולה, עם בגט. כן, פריז היא כידוע עוד מיליון דברים אבל באותו לילה, היא התגלמה במרק החום הארומטי. מצאנו בבראסרי “או פייה דה קושון”, שיושבת בשוק הסיטונאי שהיה פעם בפריז, והיה מקובל לזלול בו קעריות גדולות של מרק בצל, והיום (מאז שנות השבעים של המאה העשרים) הוא פורום לה האל. הברסארי נשארה, ועד היום אפשר לאכול בה מרק בצל קלאסי מכוסה בשמיכת גבינה. עם מישהו שאתם אוהבים, גם באמצע הלילה. זאת היתה ארוחה רומנטית כל כך, עם כל ההמולה מסביב והקלבדוס בכוסות שלנו. לעיתים, אני מכינה לנו אחד כזה בבית. כן, ההקרמה מנחמת. כן, לערוג למרק בצל מוקרם בפריז זו קצת קלישאה. אבל לפעמים קלישאות הן נכונות. ואנחנו ביחד עד היום. אוכלים לפעמים דברים מוקרמים ביחד ומתגעגים לפריז.
המרכיבים (6 מנות בקערות חסינות חום)
7-6 יחידות (1 ק”ג) בצל, לבנים, סגולים או גם וגם
2 כפות שמן זית
30 גרם חמאה
2 גבעולי טימין
4-3 שיני שום, קלופות וקצוצות דק
1/2 כוס מרטיני לבן או יין לבן
1 כפית מלח, 1/8 כפית פלפל שחור
6 כוסות (1/2 1 ליטרים) מרק עוף או ירקות, מסונן (מתוצרת בית או מאבקה)
להגשה
6 פרוסות לחם (לבן, דגנים או אחר. אם בגט – 12 פרוסות)
שמן זית
200-150 גרם גבינה צהובה פרוסה, מומלץ עם חריפת מסויימת (כמו גרוייר או גאודה)
ההכנה
- קולפים את הבצלים ופורסים אותם לפרוסות בעובי 1-1/2 ס”מ. מעבירים לסיר. מוסיפים את שמן הזית, החמאה והתימין, מכסים ומטגנים-מאדים על להבה נמוכה במשך 20-15 דקות, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהבצל שקוף ורך. מסירים את המכסה, מגבירים את הלהבה לבינונית, ומטגנים עוד כמה דקות – רק עד שהבצל מזהיב קלות. מוסיפים את השום ומערבים. מוסיפים את המרטיני או היין, מביאים לרתיחה ומבשלים עוד כדקה – לאידוי האלכוהול. מוסיפים מלח ופלפל. יוצקים פנימה את המרק מביאים לרתיחה, עדינה עוד 20-17 דקות.
- לפני ההגשה: מחממים את התנור ל-180 מעלות במצב גריל.
- יוצקים את המרק לקערות מתאימות. מניחים בכל קערה פרוסתלחם ומטפטפים עליה קצת שמן זית.מחלקים את הגבינה בין פרוסות הלחם צולים בתנור עד שהגבינה נמסה והלחם מזהיב. מגישים מיד.
צילום יוסי סליס סטיילינג נטשה חיימוביץ
